by: Yonat Klein
התחלה
ההתחלה של ציר הזמן שלנו היא בסביבות שנת 1811. לדעתי זוהי השנה המשוערת הקדומה ביותר שניתן באופן הגיוני להתחיל לספר את הסיפור של אהרון לוי וארבעת ילדיו - סלימן, מתתיהו, גולה ויוחנן
על שום מה דווקא 1811
בחקר עצי משפחה כשגילו של אדם אינו ידוע, מקובל לחשב זאת לפי שנת הלידה של ילדו הראשון פחות 20 שנה. ההנחה היא שאדם התחתן בגיל 20 לערך ומיד החל להוליד ילדים
המשך ההתחלה
על מצבתו של אהרון לוי בבית העלמין בעתלית כתוב: ר' אהרן בן מרדכי לוי נפטר טו תמוז תרצז. כן מצויין גילו בעת הפטירה: בן קו שנה. המרת התאריך למקבילו בלוח הגרגוריאני הרי שאהרון נפטר בתאריך 24/06/1937 והוא בן 106 במותו
מכאן ניתן לחשב את גיל הוריו כך: 1937 - 106 = שנת לידתו של אהרון היא 1831. נחסיר עוד כ 20 שנה ונגיע להערכה כי הוריו של אהרון נולדו בשנת 1811 בקירוב
מדוע לא ניתן לקבוע מתי הגיעו אהרון וילדיו לארץ
- לפי הסיפור המשפחתי אהרון וילדיו מגיעים ברבע באחרון של המאה ה 19 על גבי חמורים או רגלית כניראה מצפון עירק, דרך סוריה ולבנון לארץ. מדוע לא הצלחנו לקבוע מתי בדיוק הם מגיעים. התשובה הפשוטה היא שלא קיימים רישומים מדוייקים מאותה התקופה.
ובעצם קיימים מעט מאוד מקורות מאותה התקופה אזכיר את שני החשובים: מפקדי מונטיפיורי וספרי הנופוס.
השר משה מונטיפיורי הזמין חמישה מפקדים של אוכלוסיית יהודי ארץ ישראל. המפקד הראשון שנערך ב-1839 מהווה כנראה את הספירה הראשונה של יהודי ארץ ישראל מאז תקופת התנ"ך. המפקדים בוצעו בשנים1839, 1849, 1855, 1866, 1875. מפקד נוסף נעשה ב-1840 עבור יהודי אלכסנדריה.טופס סטנדרטי נשלח ע"י מונטיפיורי לשם רישום הנתונים, אך לא כל הפוקדים השתמשו בו. אי לכך, הפרטים שנרשמו עבור כל בית יהודי משתנים ממקום למקום ומקהילה לקהילה.
מקור נוסף הוא ספרי הנפוס
האימפריה העות'מאנית שלטה בארץ ישראל במשך 400 שנים (1517 -1917). השלטונות התורכים ערכו מפקדים לצורך מיסוי ולצורך גיוס לצבא התורכי. ספרים אלה, הכתובים ברובם בתורכית עות'מאנית (באותיות ערביות), נקראים ספרי הנופוס -ספרי הנפשות
ספרי הנופוס מחולקים לכמה סוגים: ספרי יסוד המכילים רישום של אוכלוסיה לפי עדה, תאריכי לידה, מקומות מגורים, חלקות אדמה, חלוקה לפי מין ועוד. ספרי זרים המכילים רישום נתינים זרים בארץ ישראל. ספרי צבא המכילים רישום הגברים ששירתו בצבא העותומאני או בגיל גיוס במלחמת העולם הראשונה. ספרי מוכתר המכילים רישום תושבי המקום ע"י מוכתרי הכפרים וספרי מפקד נפתיים
כל הרישום בפנקסים הוא בשפה הטורקית באותיות ערביות, למעט שבעה ספרי רישום של קהילת האשכנזים בירושלים הכתובים בעברית
על המצב בארץ בעת הגעתם של אהרון ובניו
אני מעריכה שאהרון ובניו מגיעים לארץ בסביבות שנת 1890 +- 5 שנים כלומר בתקופת העליה הראשונה
בראשית העלייה הראשונה (1882-1904) מנתה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל כ-26,000 נפש ובסיומה כ-55,000 נפש. התקופה נקראה כך בשל ממדיה הגדולים, ומפני הצלחתם של אנשי התקופה לממש לראשונה התיישבות יצרנית ועצמאית עירונית וחקלאית נרחבת בארץ ישראל
מספר ארגונים ניהלו יוזמות ומפעלי התיישבות בארץ ישראל בשנות התקופה. רוב העולים התיישבו בערים. חלקם התפרנסו ממסחר ומלאכה. בירושלים היה היישוב היהודי הגדול. מוקמות שכונות מחוץ לחומת הישוב הישן. גם קהילת יהודי יפו גדלה ושגשגה והפכה לראשונה למתחרתה של הקהילה היהודית בירושלים
העולים ייסדו יישובים חקלאיים חדשים - מושבות. התיישבות זאת הייתה בסיס כלכלי וחוקי להתיישבות הציונית שהתפתחה לאחר מכן, בתקופות העליות הבאות ולאחריהן
מושבה - צורת ישוב חדשה
אנשי העלייה הראשונה הקימו 34 מושבות וחוות חקלאיות בהן התפרנסו מעמל כפיהם ובעזרת תמיכת הברון רוטשילד כ-5,000 נפש.
פ"ת הוקמה בשנת 1879 ע"י אנשי הישוב הישן, ננטשה ויושבה שוב בשנת 1883. לאחר מכן בגל המושבות הראשון (1882-1884) מוקמות מושבות בידי תנועת חובבי ציון ובהן ראשל"צ, זיכרון יעקב, ראש פינה, נס ציונה, יסוד המעלה, עקרון וגדרההגל השני (1889-1892) הוקם בעזרת פקידות הברון ובהן רחובות, חדרה, בת שלמה, מאיר שפיה , באר טוביה, הר טוב, ומטולההגל השלישי הוקם באמצעות יק"א (1900-1906) ובניהן סג'רה, כפר תבור, יבניאל, מנחמיה, גבעת עדה, עתלית ומשמר הירדן
עזרת הברון רוטשילד ויק"א
בעקבות הקשיים בהן נתקלים אנשי גל המושבות הראשון, פונים אישי ציבור לברון רוטשילד לעזרה. הברון הציוני מסכים ומציב תנאים: העברת המושבות לאפוטרופסתו, ציות להוראותיו והסתרת זהותו מהציבור. לשם כך הוא מקים מנהלת פקידים שינהלו את המושבות
הפקידים הביאו לארץ שיטות מתקדמות של ארגון וכלכלה אך למרות מומחיותם המושבות נשארו קטנות ולא רווחיות; רוב השמירה והעבודה עברו לידיים ערביות. הן האיכרים והן הברון רוטשילד הגיעו למסקנה, שעזרתו הרבה גרמה, בין השאר לכך, שהאיכרים במושבות הפכו לתלותיים בפקידות ובהחלטותיה
ב 1 בינואר 1900 מעביר הברון, בשל מצב בריאתו ומסקנות אודות כישלון שיטת ניהול המושבות, את ניהול התמיכה במושבות לחברת יק"א שבה תמך. זאת בססה את השיטה הכלכלית שעל האיכר להיות רווחי או לעזוב המקום. במסגרת חדשה-ישנה זאת צומצמה הפקידות ומענקים הוחלפו בהלוואות במושבות הוותיקות. במקביל, הוקמו יישובים חדשים ברחבי הארץ ובמיוחד בצפון מישור החוף: עתלית, גבעת עדה ובנימינה, ובגליל התחתון המזרחי: כפר תבור, יבנאל, מנחמיה ואילניה.
בשנת 1923 הוציא הברון רוטשילד את מפעליו בארץ ישראל מידי יק"א, והקים את חברת פיק"א, אשר נועדה להמשיך ולנהל את פעולותיו בארץ, בעזרת בנו יעקב ג'יימס
ובחזרה לסיפור שלנו
אישתו של אהרון ואם ילדיו היתה שושנה לוי. על קיומה אנחנו יודעים ממקור אחד בלבד והוא המצבה של בתה גולה באלרואי ועליה הכיתוב: גולה בת שושנה
שושנה כניראה לא הגיעה עם אהרון וילדיו לארץ אלא נפטרה לפני כן, אם בארץ המוצא או בדרך. הנחה זו מתבססת על כך שלמעט על המצבה של גולה היא אינה מוזכרת בשום סיפור משפחתי, שום יומן או תיעוד אחר וכמובן שלא מצאנו את קברה באחד מבתי הקברות בארץ
ילדיהם של שושנה ואהרון לוי
ידוע לנו על ארבעה צאצאים בני שושנה ואהרון: גולה או גאולה (שם משפחתה לא ידוע) סלימן (שלמה) לוי, מתתיהו מזרחי, ויוחנן לוי-מזרחי. כמובן שיתכן שהיו עוד ילדים אך עד כה לא מצאנו לכך תימוכין
בתמונה אהרון לוי יושב במרכז ומקל בידו ומימינו יושב סלימן
תהיות לגבי גילו של אהרון
אין לנו ברירה אלא לקבל את ציר הזמן כפי שמספרות אותו המצבות של אהרון וילדיו
אבל אי אפשר שלא להשתומם על גילו של אהרון נוכך גילאי ילדיו: בעת הולדתו של סלימן אהרון בן 50 וכשמתתיהו נולד הוא בן 52. אין אנו יודעים מהו גילו בעת הולדת יוחנן, הצעיר מבין האחים. לדעתי, ניתן להניח כי שושנה אמם של גולה, סלימן, מתתיהו ויוחנן היתה צעירה ממנו בהרבה שנים
האם היו אלה נישואיו השניים של אהרון? עוד חתיכה בפאזל שכניראה לא נצליח לפתור
גולה
להערכתי גולה היתה המבוגרת מבין 4 ילדי שושנה ואהרון המוכרים לנו. לפי הסיפור המשפחתי סלימן ומתתיהו נוסעים לביירות שבלבנון ומביאים את אחותם איתם בחזרה לארץ.
אני מבססת את ההערכה הזו על הסיפור שאומר שכשסלימן ומתתיהו נוסעים לבירות להביא את אחותם, היא אלמנה ששכלה את בעלה ואת ילדיה בדרך. מכאן שהיא כניראה נישאה והולידה ילדים לפני הגיעה לארץ
כמו כן אני מעריכה שהגעתה לארץ מתרחשת כניראה בראשית המאה ה 20 משום שלא סביר שסלימן ומתתיהו עשו את המסע לביירות בעודם ילדים
סלימן אל כורדי
סלימן היה איש רב פעלים וכישרונות. לפי עדויות שונות הועסק בכמה ממפעלי הבניה הגדולים באיזור חיפה של אותם הימים ובניהם בניית תחנת הרכבת חיפה מזרח (1904) ובניית מפעל "עתיד" (1906) שיהפוך ל"שמן". כמו כן הוא עובד בחדרה בפיקוח על השומרים התימנים (1915 -1919 לערך). לימים הוא מקים בשיתוף עם בניו חברה שסיפקה מים לתושבי השכונות המתפתחות בחיפה
בשנת 1935 לאחר מאבק שקיים "ארגון הכורדים בחיפה" מול המוסדות המיישבים הוחלט להקים יישוב ליהודים הכורדים אנשי חיפה באדמות חרתיה, סמוך לטבעון תוך מתן אוטונומיה לתושבים לשמר את סגנון התפילה ואורח החיים מבית אבא. סלימן ולאה עוברים לגור באלרואי וכמה מצאצאיהם מתגוררים באלרואי עד היום
כינויו של סלימן "אל כורדי" מרמז כמובן על מוצאה של המשפחה - למרות שאין יודעים בבירור באיזה ישוב התגוררו מדובר כניראה בצפון עירק מקום מושבם של הכורדים
ילדי סלימן לוי ולאה מזרחי
סלימן יליד 1881, המבוגר מבין שלושת האחים , מתחתן עם לאה מזרחי ילידת שפרעם בסביבות שנת 1905 והזוג משתקע בחיפה. במהלך השנים הם יגורו גם בחדרה בשל עבודתו של סלימן כאחראי על השומרים, יחזרו לחיפה ומאוחר יותר יעברו לאלרואי
ביחד הם מולידים 8 ילדים: אברהם 1906, אבנר 1909, פנינה 1912, שושנה 1914, גבי 1915,משה פריד 1916, אדלה 1922 ובנימין 1924
יוחנן מזרחי
יוחנן מוזכר בשני מקורות: ברישומים שמצאתי במוזיאון החאן בחדרה, ובסיפור בריחתה של דלילה מירושלים הוא זה שבא לפ"ת לחפש אותה ומחזיר אותה למשפחתה בחדרה ואח"כ לעתלית. שני המקורות ממקמים אותו בחדרה בין השנים 1915 לערך ועד למותו ממחלת המלריה בשנת 1919
לפי דלילה, יוחנן מתגורר עם שאר בני המשפחה בשכירות בשלושה חדרי מחסן בחאן בחדרה. ידוע לנו שבאותה התקופה גם מיכל אימם של סמרה ורבקה וגם סלימאן ולאה לוי גרים בחדרה
בשנת 1919 נפטרו נפטרו יוחנן ומיכל בהפרש של כמה ימים אחד מהשניה ממחלת המלריה. הם קבורים אחד ליד השניה בבית הקברות הישן בחדרה
מתתיהו מזרחי
על פועלו של מתתיהו לפני הגעתו לעתלית אין אנו יודעים הרבה. סיפור משפחתי טוען שאהרון ובניו עבדו בחדרה ובזיכרון בפרדסים ובכל עבודה שהצליחו למצוא
קיימות שתי גירסאות לגבי הגעתו של מתתיהו לעתלית: בראשונה עולה אהרון אביו בגורל בהגרלה שעורכת פקידות יק"א לבחירת האיכרים שיזכו באדמה במושבה הצעירה והוא מעביר את זכותו למתתיהו. לפי גרסה זו מדוע בחר אהרון במתתיהו ולא בסלימן המבוגר ממנו? האם סלימן כבר "הסתדר" עם עבודה אחרת? לא בטוח שנצליח לענות על השאלות הללו אי פעם אבל נמשיך לנסות
בגרסה השניה מבקר הברון רוטשילד בזכרון יעקב בזמן שמתתיהו עובד במקום. מתתיהו לא הפסיק את עבודתו ולא הצטרף למקבלי הפנים של הברון. הברון שהתפעל מן העובדה שמתתיהו העדיף להמשיך לעבוד, שאל לשמו והורה לתת לו משק במושבה שעתידה היתה לעלות על הקרקע. הברון ביקר 5 פעמים בארץ אך הביקור היחיד ש"מתאים" לסיפור הוא הביקור בשנת 1899
טרם הצלחתי לאמת או לשלול את אף אחת מהגרסאות הנ"ל
שלמה שם טוב
שלמה שם טוב היה בעלה הראשון של רבקה ואבי שלושת ילדיה הראשונים - עבדיה, דלילה ותפוחה
נכון להיום אין אנו יודעים מה עלה בגורלו של שלמה שם טוב, האם הגיע עם המשפחה לארץ או שנפטר בדרך. נעשו ניסיונות חיפוש שונים שהתרכזו בעיקר בהר הזיתים אך עד כה לא עלו ממצאים משמעותיים
ילדי רבקה ושלמה שם טוב
לרבקה ושלמה שם טוב נולדו 3 ילדים: עובדיה יליד 1901, דלילה ילידת 1903 ותפוחה כניראה ילידת 1906
עובדיה - כל המידע שיש לי על עובדיה הוא מתוך היומן של אריה גשרי החל מהידיעה על שהותו בפריז (20,01,1924 ), החזרה לארץ (06,04,1927), עבודתו, מעלליו ולבסוף אף מותו הטראגי (23,12,1932)
המשך ילדי שלמה ורבקה שם טוב
דלילה ילידת 1903. לפי זכרונותיה נושאת דלילה בעול העזרה לאימה רבקה בעת שנולדו הילדים הצעירים
בחורף של שנת 1917 הסבתא מיכל משכנעת את רבקה לחתן את דלילה בת ה 14 לבחור מבוגר בי-ם. הן עולות לי-ם לדודה סמרה ושם מחתנים את דלילה אלא שהחתן נלקח לצבא התורכי ודלילה נשארה עם קרובי המשפחה שלא רוצים בה בי-ם
לאחר כחצי שנה היא בורחת ומצטרפת לשיירה של מחפשי עבודה שהולכת רגלית מי-ם דרך ליפתא ורמלה לפ"ת. משנודע לסבתה מיכל כי היא בפ"ת היא שולחת את יוחנן אחיו של מתתיהו להביא אותה לחדרה ומשם בחזרה לעתלית. כ 3 שנים לאחר מכן, בסוף שנת 1922, תתגרש דלילה מאותו הבחור ותתחתן עם אריה גשרי
לפי רישומי משרד הפנים תפוחה נולדה בשנת 1910. אמנם אין לנו שום הוכחה אחרת אבל הואיל ויוסף נולד בשנת 1909 לא יתכן שתפוחה נולדה אחריו. יש לזכור כי בין תפוחה ליוסף, רבקה היתה צריכה להתאלמן, להשתדך להנשא ולהתעבר
לפי דלילה, תפוחה היתה צעירה ממנה בשלוש שנים ומכאן שהיא ילידת 1906
תאריך לידתה של תפוחה אם נצליח אי פעם לאמת אותו הוא העוגן לחיפושים של אביה שלמה שם טוב
רבקה ומתתיהו מזרחי
להערכתי, משנת 1906 לערך רבקה היא אלמנה המטופלת בשלושה ילדים קטנים, אני מעריכה שהיא סמוכה על שולחנה של אחותה סמרה בירושלים ביחד עם אימה מיכל. זאת רק הערכה וטרם מצאתי סימוכין לכך
כיצד והיכן מכיר מתתיהו את רבקה? כניראה כמקובל בימים ההם ע''י שידוך או דרך קרוב משפחה
לפי הכלל המקובל של חישוב שנת הנישואין כשנה לפני הולדת הילד הראשון הרי שבשנת 1908 (השנה שבה אני מעריכה שרבקה נישאה למתתיהו) מתתיהו בן ה 27 כבר נמצא בעתלית כ 4 שנים. רבקה בת 25, עובדיה בן 7, דלילה בת 5 ותפוחה בת 3. מדוע לוקח על עצמו מתתיהו, שכבר נמצא בעתלית, עול של אלמנה עם שלושה ילדים צעירים? כיצד חישב לפרנס 6 נפשות (ביחד עם אביו אהרון) ממשק חקלאי בתחילת דרכו
ילדי רבקה ומתתיהו מזרחי
בשנת 1909 נולד יוסף בנו הבכור של מתתיהו בן ה 26. 3 שנים לאחר מכן בשנת 1912 שרה מצטרפת למשפחה, לאחריה בשנת 1914 רחל, שושנה בשנת 1916, בנימין בשנת 1917 ואחרון יוחנן בשנת 1921.
נישואים של בני רבקה
עבדיה לא נשא אישהדלילה (19) ואריה גשרי (23) נישאו ב 15 בדצמבר 1922 תפוחה (37) ויוסף בר נוף (34) נישאו בשנת 1943 יוסף מזרחי (28) ואדלה (16) נישאו בשנת 1938שרה (22) וצבי שפיגלמן (32) נישאו ב 17 באוקטובר 1934רחל (21) ונחום קראוז (30) נישאו בשנת 1935שושנה (24) ואברהם אילת (26) נישאו ב 20 בפברואר 1940בנימין (24) וזהבה לימור (18) נישאו ב 25 במרץ 1941יוחנן (33) וחיה לימור (39) נישאו בשנת 1954
ולסיום קצת על העץ המשפחתי באינטרנט
העץ ש"נשתל" בשנת 2008 באינטרנט באתר שנקרא
geni.com
עץ משפחתי זה כמו גינה... צריך לעשב ולנקש, לשתול ולגזום כל הזמן. כל אחד שמעוניין יכול להצטרף ולקחת חלק בעידכון השותף. אפשר להעלות תמונות, מסמכים וסרטים. אפשר לעדכן תאריכי אירועים כמו לידות, פטירות ונישואין. אפשר כמובן להוסיף בני משפחה גם של הצד "השני". וחשוב בעיני גם לערב את בני המשפחה האחרים. אי אפשר להרים כזה עץ בעצמך. צריך שותפים ו"משוגעים לדבר" ואני רוצה לציין את אורן גשרי, את דני לוי (מהצד של סלימן) ואחרים שבמשך השנים נפגשו, עזרו, עידכנו וסיפרו לי הרבה בובה מעייסס ושהביאו את העץ עד הלום
איך מצטרפים? מדברים איתי או שולחים לי מייל yonatklein@gmail.com